מאוסטרליה לישראל - קבוצה של 23
"אחי גר באוסטרליה ואני בישראל. כשאמא נפטרה, יצרנו קבוצה עם כל בני המשפחה. כל שבוע, מישהו אחר משתף זיכרון. הילדה של אחי בת ה-12 כתבה שיר על הסבתא שלא הכירה. כולנו בכינו."
משפחות אמיתיות משתפות את החוויה שלהן עם אורם - רגעים של חיבור, זיכרון ואהבה
"כשאבא שלי נפטר, הרגשתי ניתוק נורא. גרתי בניו יורק והמשפחה פזורה בכל העולם..."
"יצרנו קבוצה באורם. הדבר הראשון שעשינו? כל אחד העלה תמונה של אבא. תוך שבוע היו לנו 127 תמונות - כולל כאלה שלא ראינו מעולם!"
"עכשיו, בכל יום זיכרון, כל 47 בני המשפחה מדליקים ביחד. אחרי ההדלקה, כולנו נכנסים לצ'אט ומשתפים. זה הפך למסורת משפחתית חדשה."
כל קבוצה, זיכרון משותף משלה
"אחי גר באוסטרליה ואני בישראל. כשאמא נפטרה, יצרנו קבוצה עם כל בני המשפחה. כל שבוע, מישהו אחר משתף זיכרון. הילדה של אחי בת ה-12 כתבה שיר על הסבתא שלא הכירה. כולנו בכינו."
"הילדים שלי לא הכירו את סבא רבא. הקמנו קבוצה עם 3 דורות. כל נכד ונכדה מעלים תמונות, ואני ובעלי מספרים את הסיפורים. זה הפך ללמידה חיה של היסטוריה משפחתית."
"ביום הזיכרון הראשון אחרי שאיבדנו את בננו, כל חבריו מהצבא הצטרפו לקבוצה שלנו. 47 אנשים מ-8 מדינות הדליקו ביחד. כל אחד שיתף זיכרון. ראינו את בננו דרך עיניים של 30 חברים שלו."
"אחרי שעברתי לגור בחו"ל, הרגשתי מנותקת. הקבוצה שלנו באורם הפכה למפגש יומי - לא רק בימי זיכרון. כל יום מישהו משתף משהו, ואנחנו מגיבים. זה כמו צ'אט משפחתי שמרגיש כמו חיבוק."
"קיבלתי את הנר כמתנה מהילדים. הם הקימו קבוצה, הזמינו את כל בני המשפחה, ואמרו לכולם להעלות תמונות של בעלי. תוך שבוע היו שם 200 תמונות - כולל כאלה שאף פעם לא ראיתי. זו המתנה הכי משמעותית שקיבלתי."
"אנחנו משפחה גדולה שמפוזרת בכל העולם. כל שבת, כל 62 בני המשפחה מדליקים את הנר ביחד. אחרי זה נשארים בצ'אט של הקבוצה - משתפים מה קרה השבוע, תמונות של הילדים, ברכות. זה הפך לשבת משפחתית וירטואלית."
ביקורות מלקוחות
נשמח לשמוע ולשתף
אם יש לכם סיפור מרגש שתרצו לשתף, נשמח לשמוע אותו. הסיפורים שלכם מעוררים השראה ומעודדים משפחות אחרות.
שתפו את הסיפור שלכםמקום לכל המשפחה והחברים לשתף, לזכור, ולתמוך אחד בשני