החזון של אורם

הסיפור של אורם מתחיל מהחיים עצמם. כולנו בצוות חווינו אובדן. וכולנו הרגשנו, בזמנים שונים, את אותו הפער: הפער שבין הרצון העמוק לזכור ולכבד, לבין החיים העמוסים שסוחפים אותנו הלאה.

הבעיה: הבדידות של הזיכרון

שמנו לב לתופעה כואבת. ביום האזכרה, כולם מתקבצים. אבל יום אחרי? השקט חוזר. כל בן משפחה מתמודד עם הגעגוע בנפרד. אין מקום משותף, אין "מדורת שבט" שסביבה אפשר לשבת ולספר סיפורים. ומה שכואב עוד יותר – אין טריגר חיובי לזיכרון. הזיכרון עולה בדרך כלל בהקשרים עצובים.

הפתרון: טכנולוגיה בשירות הרגש

הבנו שאנחנו צריכים לייצר משהו חדש. לא עוד אתר הנצחה סטטי שאף אחד לא נכנס אליו, ולא סתם נר דקורטיבי. אנחנו צריכים מערכת.

כך נולד הרעיון של "אורם": שילוב של **חפץ פיזי** (הנר) שנוכח בבית, עם **פלטפורמה חברתית** (וואטסאפ) שבה נמצאים האנשים.

המהות: זכרון קולקטיבי חי

החזון שלנו הוא להפוך את הזיכרון מחוויה של "חובה" או "עצב", לחוויה של חיבור ואהבה. כשהנר נדלק, זה לא סימן לאבל. זה סימן להתכנסות. זה הזמן שלנו כמשפחה לעצור את המירוץ, להביט אחד לשני בעיניים (גם אם דיגיטלית), ולהגיד: "אנחנו כאן, אנחנו זוכרים, אנחנו ביחד".

אנחנו מאמינים שזיכרון משותף הוא דבק שמחזיק משפחות. הוא זה שנותן לנו שורשים, והוא זה שנותן לנו כנפיים לעתיד.