טקסים של זיכרון

האזכרה השנתית בבית העלמין היא אירוע חשוב, אבל היא קורית רק פעם בשנה. ומה עם שאר 364 הימים? הגעגוע לא עובד לפי לוח שנה. הוא מגיע בגלים, ברגעים קטנים של יומיום.

למה אנחנו צריכים טקסים?

טקס (Ritual) הוא פעולה שנותנת מסגרת לרגש. כשיש לנו "משהו לעשות" עם הכאב או הגעגוע, הוא הופך לפחות מאיים. טקסים משפחתיים יוצרים תחושת שייכות והמשכיות. הם אומרים: "למרות האובדן, אנחנו עדיין משפחה, ואנחנו זוכרים ביחד".

רעיונות למסורות זיכרון אישיות

ביום ההולדת שלו/ה

במקום שהיום הזה יהפוך ליום של אבל, הפכו אותו ליום של "מעשים טובים". כל בן משפחה מתחייב לעשות מעשה טוב אחד לזכרו. או פשוט הולכים לאכול יחד במקום שהיא הכי אהבה.

הכיסא הריק (עם טוויסט)

בחגים, הכיסא הריק יכול להיות מכאיב. יש משפחות שבוחרות לשים על הצלחת פתק עם ציטוט יפה או בדיחה שהאדם היה אומר. זה מכניס את הנוכחות שלו לשולחן בצורה חיובית ומעלה חיוך.

הדלקה שבועית דיגיטלית

אם כולנו מפוזרים ברחבי הארץ או העולם, אפשר לקבוע שעה ביום שישי שבה כולם מצלמים את הנר שהדליקו ושולחים לקבוצה. זה יוצר רגע של סינכרון. כולם עוצרים באותו רגע וחושבים על אותו דבר.

טיול לזכרו

פעם בשנה, יוצאים למסלול שהוא אהב, או למקום בטבע. ההליכה, הנוף והאוויר הפתוח מאפשרים לשיחות עמוקות לעלות באופן טבעי.

העיקר הכוונה

אין דרך "נכונה" או "לא נכונה" לזכור. הטקס הכי טוב הוא זה שמרגיש לכם נכון ונוח. אל תכריחו את עצמכם לעשות משהו שמרגיש מאולץ. חפשו את המחווה הקטנה שגורמת לכם להרגיש קרובים.