תקופת החגים, שבדרך כלל מסמלת שמחה ואיחוד משפחתי, יכולה להפוך למעמסה רגשית כבדה עבור מי שחווה אובדן. "הכיסא הריק" סביב השולחן נוכח יותר מתמיד, וההשוואה בין "איך היה פעם" לבין "איך עכשיו" כואבת.
לתת מקום לרגש
הנטייה הטבעית לפעמים היא לנסות "להיות חזקים" או להתעלם מהחסר כדי לא להעכיר את האווירה. אבל הפסיכולוגיה מלמדת אותנו שהדחקה רק מעצימה את הכאב. מותר להיות עצובים גם בחג. מותר להזכיר את מי שאיננו.
דרכים לשלב את הזיכרון בשמחה
אפשר ליצור מסורות חדשות שנותנות כבוד לאהובים, מבלי להפוך את הערב כולו לאבל:
- נר מיוחד: הדלקת נר זיכרון מעוצב או נר חכם של אורם על שולחן החג.
- המנה האהובה: הכנת מאכל שהיה אהוב במיוחד על הנפטר וציון שמו כשמגישים אותו.
- הרמת כוסית: הקדשת ברכה קצרה לזכרו בתחילת הארוחה.
הביחד הוא התרופה
הדבר החשוב ביותר הוא לא להישאר לבד עם התחושות. שתפו את בני המשפחה, ספרו סיפור מצחיק מהעבר, ותנו לזיכרון להיות חלק חי מהחגיגה. כשאנחנו זוכרים ביחד, אנחנו הופכים את הכאב לאהבה.
הנציחו את יקיריכם בצורה מכובדת
גלו איך נר הזיכרון החכם של אורם יכול להשתלב בשולחן החג שלכם.
לפרטים נוספים